<h1>ראבי"ה סימן תשי"ד</h1>
<h2>דף ב:</h2>
איתא מרברבתא דפסקי כרב נחמן דאמר שבת דחמיר סתם לן תנא כרבי שמעון יום טוב דקיל סתם לן תנא כרבי יהודה דאית ליה מוקצה. וכן שיטת רבינו אלפסי. וזהו לשונו שכתב בסוף מסכת[ין] (תשיר) תנו רבנן אלו הן מדבריות וכו' אשכחן [לרבוותא] דסבירא להו כרבי שמעון דלית ליה מוקצה, וכדאמר רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ותורא דרדיא ותמרי' דעיסקא פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון וקאמרינן הלכה כרבי שמעון. ואנן לא סבירא לן הכי, דלגבי שבת קיימא לן כרבי שמעון והא דאמר רב נחמן עז לחלבה וכו' ביום טוב אסירי לפי שיטתו. ובכמה דוכתי בפירקין אמרינן אלא בתרנגולת העומדת לגדל ביצים היא ואמה אסירי, וכן השיטה נמי הכא, וגבי מדבריות נמי משמע לאיסור, ולית הילכתא כרבי לגבי דרבים. אבל בשאלתות פרשת שלח לך פסק בין בשבת ובין ביום טוב הלכה כרבי שמעון. ובהלכות גדולות פסק נמי בתרווייהו לקולא כרבי שמעון, וכתב דאפילו מדבריות שאינם נכנסים לעיר לא בימות החמה ולא בימות הגשמים שרי למישחטיה ביום טוב, דאיסור מוקצה דרבנן וסמכינן אלישנא דמיקל בשילהי ביצה. ורבינו שב"ט נמי סבירא ליה הכי, והחזיק דבריו מדפרכינן בפרק כירה הילכתא מטלטלין נר חדש ורבי לית ליה מוקצה והתנן אין משקין ושוחטין וכו', ולא משני דשנא לן בין יום טוב לשבת. וכן בשילהי מסכת שבת נמי אמר רבי יוחנן הלכה כר' שמעון. ופריך ליה מאין מבקעין עצים וכו' וממתחילין בערימת התבן וכו' ומאין משקין ושוחטין את המדבריות, דמיירי ביום טוב, ולא משני דשני לן בין יום טוב לשבת. ותו דרבא ורב יוסף ורבי יצחק כולהו לית להו דרב נחמן, מדמפרקי בענינים אחרים. ותו דאף על גב דסתם לן תנא כרבי שמעון לגבי שבת לענין מחתכין את הדלועין בפרק כירה סתם לן כרבי יהודה, דתנן מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, פירוש וכל שכן נר שהדליקו בה באותו שבת, רבי שמעון אומר כל הנרות מטלטלין וכו', וההיא דמטלטלין נר חדש כר' יהודה, וההיא דאין מבקעין עצים בקורה ישנה ורעועה, כך פירש רש"י בשילהי שבת. ויפה כיון, שאם לא כן אפילו רבי שמעון מודה בה, כדאמרינן בהמביא כדי יין דלרבי שמעון אין נוטלין עצים מסוכה בריאה שאין יושב ומצפה מתי תיפול סוכתו. ודכוותיה נמי בקורה בריאה. וכן מודה נמי רבי שמעון במוקצה מחמת חסרון כיס, אלא קים ליה דבישנה מיירי מדלא מפליג בינייהו. וגם אני מחזיק דבריו, דגרסינן בשילהי שבת ואף לוי סבר הלכה כרבי יהודה כי הא דלוי כי הוי מייתי קמיה טריפתא ביומא טבא לא הוי חזי ליה וכו', אלמא דלא שנא. וממר זעירא אינו הוכחה, כיון דמיקל ביום טוב כל שכן בשבת. ומה שפירש הרב וכל שכן נר שהדליקו בה באותו שבת אינו ברור, דפליגי בה רב אחא ורבינא בשילהי שבת חד אמר בכל שבת [כולה] הלכה כרבי שמעון לבד ממוקצה מחמת מיאוס ומאי ניהו נר ישן וחד אמר במוקצה מחמת מיאוס נמי הלכה כרבי שמעון לבד ממוקצה מחמת איסור ומאי ניהו נר שהדליקו עליו באותה שבת אבל במוקצה מחמת חסרון כיס אפילו רבי שמעון מודה וכו'.
